מבוסס על מאמר זה

מבוא

במהלך שני העשורים האחרונים, חלו במדינות רבות בעולם, ובכלל זה גם בישראל, שינויים מרחיקי לכת בכל הקשור ליחסים בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי. במסגרת שינויים אלו, מוותר השלטון המקומי על חלק מתפקדיו, סמכויותיו, תקציבו ואחריותו הישירה, לטובת המינהל הקהילתי.

מהו מינהל קהילתי?

המינהל הקהילתי מורכב ברובו מתושבי השכונה, ובחלקו הקטן מנציגי הרשות המקומית. המינהל מייצג את תושבי השכונה, ומאפשר להם לנהל בעצמם חלק גדול מענייני השכונה.באמצעותו קל יותר לתושבים להשיג את מטרותיהם.

במסגרת פעילותו, מקיים המינהל הקהילתי תכניות תרבות, העשרה, ספורט ופנאי, כמו גם מבקש ליצור הסכמות שכונתיות, שואף לניהול עצמי, לאיכות חיים גבוהה ולמעורבות התושבים בפעילות התנדבותית למען השכונה.

בין תפקידי המינהל הקהילתי ניתן למנות:

1. איתור צרכים שכונתיים ופיתוח תכניות שכונתיות.
2. גיוס וניצול יעיל של משאבים.
3. הפעלת שירותים שכונתיים והדגשת ייחודיות השכונה.
4. שיפור איכות השירותים בשכונה ונגישותם לתושבים.
5. ייצוג אינטרסים שכונתיים בפני הדרג העירוני והממשלתי.
6. שיתוף תושבים כחלק מחיזוק הדמוקרטיה השכונתית וההשתתפות הציבורית בתהליכי קבלת החלטות.
7. פיתוח מנהיגות קהילתית א-מפלגתית אחראית ומסורה.

הרקע להקמת המינהל הקהילתי

לידתו והתפתחותו של המינהל הקהילתי הן תוצר של שתי מגמות המשלימות זו את זו, האחת מיוצגת על-ידי הממסד והשני על-ידי התושבים:

1. הממסד הממלכתי ראה את הצורך בהקמת מינהלים קהילתיים, כחלק מנסיונו למצוא תשובה למצוקות בתחום הרווחה, לגישור על פני פערים חברתיים, לזירוז תהליכים של אינטראקציה ואינטגרציה חברתית ולייזום פעולות העשרה תרבותית וחברתית.
2. התושבים פיתחו תודעה אזרחית מפותחת, המהווה בסיס לתביעת מענה לצרכיהם. זהו פועל יוצא של המצב החדש, בו התושב איננו מקבל עוד כמובן מאליו את הפתרונות הממסדיים ותובע שותפות בקביעת גורלו ואורח חייו.

המבנה הארגוני של המינהל הקהילתי

המינהל הקהילתי מורכב מנציגי התושבים ונציגי מוסדות ושירותים הפועלים בשכונה (מתנ"ס למשל). בנוסף לכך, מעורב במינהל צוות מקצועי, הממומן על ידי הרשות המקומית. צוות זה כולל: מנהל, אדריכל שכונתי, אחראי על תכנון חברתי ומזכיר.

ככלל, מבנה המינהל הקהילתי אינו אחיד. יחד עם זאת, במרביתם קיים ועד מינהל/הנהלה ציבורית נבחרת, וועדות שונות (חינוך, איכות סביבה, חברה, פיתוח), מנהל, מזכירות, אדריכל/מתכנן, יזם קהילתי, רכז תוכניות חברתיות ורכזי תחומים.

יעדי המינהל הקהילתי

בין יעדי המינהל הקהילתי:

1. עריכת בחירות שכונתיות אחת לשלוש שנים.
2. הקמת ועדות לתחומי הפעילויות השונים של המינהל הקהילתי.
3. איסוף מידע לשם הכנת תוכנית עבודה שכונתית בתחומי פעילות המינהל.
4. הפעלת מתנדבים ופעילים סביב ועדות המינהל.
5. יצירת קשר בין גורמים שונים הפועלים בשכונה ומחוצה לה, לשם הפעלת פרוייקטים ותוכניות משותפות.
6. הפעלת מערכת תקשורת קהילתית - אתר שכונתי.
7. יצירת מערכת אספקת שירותים לשעות הפנאי.
8. גיוס משאבים הנחוצים להפעלת תוכניות המיועדות לרווחת תושבי השכונה.
9. פיקוח שכונתי כולל על השירותים המוניציפליים הפועלים בשכונה.
10. הפעלת שירותים עירוניים, חברתיים ופיזיים בתיאום עם גורמי העירייה.
11. הכנת תקציב שכונתי הגזור מתוכנית העבודה השכונתית והמתואם עם הרשויות העירוניות, הציבוריות והממשלתיות.
12. הקמת קרנות שכונתיות לפיתוח פרוייקטים בקהילה.

מעמדו המשפטי של המינהל הקהילתי ויחסיו עם העירייה

באופן כללי, חלק לא מבוטל מהמינהלים בערים השונות, חסרים מעמד משפטי והם נחשבים לשלוחות של הרשות המקימה. העדר מעמד משפטי, פירושו חוסר יכולת לנהל משק כספים עצמאי, כמו גם לשכור עובדים ולפטרם באופן עצמאי. בניסיון להתגבר על מגבלה זו, שונה מעמד המינהלים בירושלים לעמותות, שלהן מעמד משפטי עצמאי, אשר עקרונות הביזור והעצמאות התפקודית מונחים בבסיס פעילותו.

המינהל הקהילתי הינו הגוף השכונתי המוסמך, המייצג את כל עינייני השכונה מול העירייה. המינהל אינו קבלן משנה של העיריה או זרוע ביצועית הפועלת בהכוונתה, אלא יישות שכונתית הפועלת בשיתוף פעולה עם העירייה בקביעת מדיניות, בקבלת החלטות ובאספקת שירותים לתושבי השכונה.

ככלל, היחסים בין המינהל הקהילתי לבין העיריה מתנהלים על בסיס של שיתוף ותאום, כשברמה האופרטיבית, מחלקות העיריה מהוות את מטה העל המקצועי של המינהל הקהילתי ומסייעות בהכנת תוכניותיו ובגיבוש סדרי עדיפויותיו.

תקציב המינהל הקהילתי

את המסגרות התקציביות לפעילות המינהל הקהילתי קובעת העירייה, בשיתוף עם המינהל הקהילתי עצמו. המסגרות התקציביות מבוססות על קריטריונים אחידים לשירותי חובה ולשירותי רשות, כשהעברות הכספים לשכונות מותנות בהגשת "דו"ח ביצוע".

מקורות תקציב נוספים עשויים להיות:

• סיוע תקציבי מגורמים שונים, ביניהם "מטה החברה למינהלים ולמרכזים קהילתיים".
• גיוס עצמאי של משאבים ואף גביית תשלום בעבור השירותים. בין הטכניקות לגיוס משאבים ניתן למנות את ה"התרמה האישית", "מבצע שנתי", "דיוור ישיר", "טלמרקטינג", "טלתרום קהילתי", "התרמת בתי עסק ומפעלים", "קרנות" ועוד.

באופן כללי, החלוקה הפנימית של המסגרת התקציבית הינה באחריות השכונה.

"מבחן העוצמה"

אחת הדילמות המרכזיות העומדות בפני המינהל הקהילתי היא כיצד לאזן בין הרצון לשרת את הקהילה על מרכיביה השונים, לבין ההכרח לשמור על חיוניות ויציבות ארגונית.

על המינהל הקהילתי להיות קשוב לרחשי קהלי היעד אותם הוא אמור לשרת, כלומר:

1. ליצור בקרב התושבים את התחושה שביכולתם להשפיע על אורח חייהם, בהתאם למטרותיהם ולדרישותיהם.
2. לקיים תשתית ארגונית חזקה ויציבה של פעילים ומתנדבים, המשתתפים בפעילות הציבורית ומקדמים את ענייני התושבים.
3. להביא לידי ביטוי את הכרעות הרוב לצד שמירה על זכויות המיעוט וכבודו.
4. לפתח תהליכי חשיבה ותכנון לעיצוב שירותים קהילתיים – כמענה לצרכים משתנים.
5. ליישב סכסוכים בדרכים ממוסדות של משא ומתן, בוררות, תיווך ופשרה.
6. להבטיח את מעורבות הציבור בתהליך קבלת ההחלטות, באופן בו יובאו לידי ביטוי צרכי קהלי היעד השונים.
7. לפתח תהליכי השתתפות ומעורבות במטרה להקטין את הניכור והקיטוב בין קבוצות אוכלוסייה שונות.

קשיים בפעילות המינהל הקהילתי

אחד ממאפייניו הבולטים של המינהל הקהילתי הוא תלותו בסביבתו החיצונית, תלות המוסברת בצורך קבלת לגיטימציה לפעולתו וכדי להבטיח את זרימת המשאבים אליו, הדרושים לקיומו. תלות זו, חושפת את המינהל הקהילתי ללחצים של קבוצות אינטרס מתחרות. המתחים והקונפליקטים הקיימים בין קבוצות האינטרס, משפיעים במידה לא מבוטלת על שיווי המשקל והאיזון הארגוני של המינהל הקהילתי ולעיתים אף מערערים את מידת עצמאותו.

עקרונות שיטת הבחירות של המינהל הקהילתי

תהליך הבחירות להנהלת המינהל הקהילתי, עונה על הצורך ביצירת תנאים להשתתפות התושבים בניהול חייהם. תהליך הבחירות פותח צוהר להשתתפותם בהליך דמוקרטי, כמו גם מבטיח את ייצוגיותם באמצעות מנהיגים שקיבלו כוח לגיטימי ומנדט לפעול.

בעוד שתהליכי בחירות למוסדות שלטון מרכזיים במדינה מעוגנים בחוק ומתקיימים במועדים קבועים וידועים מראש, הרי הבחירות בשכונות הן התנסות ראשונית, הן לקהילה והן לדרגים המקצועיים והפוליטיים. למרות שמינהלים קהילתיים קמו ופועלים במספר ערים בארץ, לא בכולם מתקיימות בחירות ובחלק ניכר מהם פועלות הנהלות שחבריהן מונו לתפקיד או התגייסו לכהן כחברי הנהלת הארגון, אך לא נבחרו בהליך בחירות מסודר.

עובדה זו בעייתית, כאשר מתגלעים חילוקי דעות בין קבוצות המייצגות אינטרסים שונים בשכונה ולא תמיד ברור את מי מייצגת ההנהלה.

מערכת בחירות דורשת תכנון קפדני והכנת כלים ומשאבים להפעלתה. פעולות ההכנה נערכות בשלושה מישורים עיקריים: הקמת ועדת בחירות, הכנת תקנון בחירות ותכנון מערך הסברה.

• ועדת בחירות - ועדת הבחירות היא המפקחת על הליך הבחירות, מפרשת את תקנון הבחירות ופוסקת בשאלות הנתונות במחלוקת. מכוח היותה נייטרלית ואובייקטיבית, מופקדת הוועדה על טוהר המידות והנהלים. בין תפקידיה העיקריים: קביעת לוח זמנים להליך הבחירות, הצגת כללי הפרסום וההסברה והבאתם לידיעת הציבור והמועמדים, פיקוח על ההכנות הארגוניות, מינוי ועדות קלפי ואישור התוצאות.
• תקנון הבחירות - תקנון הבחירות נועד להבטיח בחירות הוגנות שלתוצאותיהן תהיה לגיטימציה מצד כל המעורבים בארגון הבחירות. על תקנון הבחירות לקבוע, בין היתר, את תפקידי הוועדה וסמכויותיה, תפקידי הגוף הנבחר וסמכויותיו, תקופת הכהונה, בעלי זכות בחירה, שיטת הבחירות ונוהלי הבחירות.
• תכנון מערך הסברה - מטרת ההסברה הינה יצירת מודעות בקהילה לחשיבות השתתפות התושבים בתהליך הבחירות, הן כבוחרים והן כמועמדים להנהלת המינהל.

החברה למתנ"סים ולמינהלים קהילתיים בירושלים

"החברה למתנ"סים ולמינהלים קהילתיים בירושלים", הקרויה גם בשם "החברה הירושלמית", הינה מסגרת הגג של המינהלים הקהילתיים. מתוקף תפקידה, מלווה החברה את הפיתוח וההפעלה השוטפת של המינהלים הקהילתיים בשטח, אחראית לקביעת מדיניות כוללת ומייצגת את המינהלים הקהילתיים בפני הרשויות הממשלתיות והעירוניות. החברה הירושלמית למרכזים ולמינהלים קהילתיים פועלת להרחבת רשת המינהלים הקהילתיים בעיר, לקידום מערכות הבחירות להנהלת המינהלים בשכונות השונות ולהגדרת הגבולות הגיאוגרפיים של המינהלים השונים. ה"חברה הירושלמית" מקפידה לשמור על היותה חברה עצמאית, לצד קיום שותפות עם המערכת העירונית.

גופים הקשורים למינהל קהילתי

1. העיריה.
   בהקשר זה, בירושלים יש מערכת ותיקה של מינהלים קהילתיים.
2. החברה למתנ"סים